ג אִם־יַ֭חְפֹּץ לָרִ֣יב עִמּ֑וֹ לֹֽא־יַ֝עֲנֶ֗נּוּ אַחַ֥ת מִנִּי־אָֽלֶף׃ ד חֲכַ֣ם לֵ֭בָב וְאַמִּ֣יץ כֹּ֑חַ מִֽי־הִקְשָׁ֥ה אֵ֝לָ֗יו וַיִּשְׁלָֽם׃
֍ ֍ ֍
(ג) ומבאר מדוע אין אדם יכול להתווכח עם ה', כי אִם יַחְפֹּץ האדם לָרִיב עִמּוֹ, הרי לֹא יַעֲנֶנּוּ אפילו על שאלה אַחַת מִנִּי אָלֶף שישאלנו, ואיך יצדק בויכוח אם לא יענה לו כלל.
(ד) ובויכוח בין בני אדם יצדק החכם שביניהם, אך בויכוח זה לא יתכן הדבר, כי ה' הוא חֲכַם לֵבָב יותר מכל בני האדם. וגם לא יתכן לנצחו ביתרון הגבורה, וְאַמִּיץ כֹּחַ – כי ה' הוא הגיבור ובעל הכוחות כולם. וגם לא יתכן לנצחו על ידי התעקשות, כפי שיכול האדם לנצח את חבירו על ידי שיתעקש על שלו עד שחברו יתעייף ויתרצה לבקשתו, כי מִי הִקְשָׁה אֵלָיו – מי הוא שהקשה את עצמו להתעקש כנגד ה', וַיִּשְׁלָם – ונשאר שלם, ללא עונש.
