ה הַמַּעְתִּ֣יק הָ֭רִים וְלֹ֣א יָדָ֑עוּ אֲשֶׁ֖ר הֲפָכָ֣ם בְּאַפּֽוֹ׃ ו הַמַּרְגִּ֣יז אֶ֭רֶץ מִמְּקוֹמָ֑הּ וְ֝עַמּוּדֶ֗יהָ יִתְפַּלָּצֽוּן׃
֍ ֍ ֍
(ה) חוזר איוב להשיב על טענתו של בלדד שאין לייחס לה' כל עוול, ואומר, אמנם כאשר נדון את האדם לבדו, כאילו הוא יחידי בעולם, ייפלא בעינינו מדוע הוא מתייסר כאשר לא חטא, אך אם נתבונן על המציאות של העולם בכללותו, שעצם קיומו והווייתו מחייב שיהיה לפעמים דברים רעים, מאחר והעולם בנוי מחומר המוכן להפסד ונזק, אם כן לא רק שביחס לאדם הפרטי אין יסוריו נחשבים כ'רעה', אלא אפילו רעה שתפקוד אנשים רבים, הרי ביחס לעולם כולו, ולמשך זמן קיומו אין להחשיב זאת כרעה, ומביא דוגמא לכך, הַמַּעְתִּיק הָרִים – כאשר תרעד הארץ והרים שלמים ייעתקו ממקומם, או כאשר יתפרצו הרי געש, ועל ידי כך ימותו אנשים רבים, וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ – עדיין לא יוכלו לדעת ולהחליט שהדבר אירע מחמת חרון אפו וכעסו של ה', אלא יתכן שהדבר אירע מחמת שכך הוא טבע הארץ, וכיון שנבראה הארץ מארבעת היסודות, יקרה לפעמים שיגבר יסוד האש העצור בהרי הגעש, או שיגברו יסודות אחרים הגורמים לרעידת הארץ, ואין זה אלא מחוקי הטבע שיסד ה' בבריאת העולם, וכיון שאין דבר זה נחשב כ'רע' ביחס לעולם כולו ומשך זמן קיומו, אין להקשות ולהוכיח מכך על רוע ההנהגה, כי קיום העולם כולו על המקרים השונים שבו הוא טוב, ורק לעיתים רחוקות ולקצת אנשים יארעו דברים רעים כאלו, ועל כן רצה איוב להחזיק בטענתו שאין ה' משגיח על הארץ, ואין הרעות באות לאדם כעונש על חטאיו, אלא הארץ וכל יושביה נתונים בידי מערכת המזלות והכוכבים.
(ו) והוסיף ואמר, הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ – אפילו אם יקרה שיזעזע ה' את כל כדור הארץ ממקומו, וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן – ויחזרו יסודות הארץ לתוהו ובוהו, גם כן לא נוכל לטעון כל טענה, כיון שביחס ליקום כולו, שיש בו מספר עצום של כוכבים ועולמות, הרי כל כדור הארץ אינו נחשב לכלום, והרעה שתקרה לו אינה נחשבת כרעה מוחלטת, ביחס ליקום כולו.
