ז הָֽאֹמֵ֣ר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח וּבְעַ֖ד כּֽוֹכָבִ֣ים יַחְתֹּֽם׃ ח נֹטֶ֣ה שָׁמַ֣יִם לְבַדּ֑וֹ וְ֝דוֹרֵ֗ךְ עַל־בָּ֥מֳתֵי יָֽם׃ ט עֹֽשֶׂה־עָ֭שׁ כְּסִ֥יל וְכִימָ֗ה וְחַדְרֵ֥י תֵמָֽן׃ י עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת עַד־אֵ֣ין חֵ֑קֶר וְנִפְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ יא הֵ֤ן יַֽעֲבֹ֣ר עָ֭לַי וְלֹ֣א אֶרְאֶ֑ה וְ֝יַֽחֲלֹ֗ף וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃ יב הֵ֣ן יַ֭חְתֹּף מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ מִֽי־יֹאמַ֥ר אֵ֝לָ֗יו מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃
֍ ֍ ֍
(ז) הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח – וגם אם יאמר ה' לשמש שלא תזרח, וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם, שעל מערכת הכוכבים שסביב העולם יתבטלו ממציאותם, אין זה בהכרח בא מכעסו של ה', כיון שכל אלו הם כאין ואפס ביחס להמוני הכוכבים שהם גדולים ומרובים ממערכת הכוכבים שסביב כדור הארץ, ואין הכרח שביטול מערכת זו הוא דבר רע ביחס לכלליות היקום.
(ח) וה' הוא הנֹטֶה [-פורס] את השָׁמַיִם לְבַדּוֹ, וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם, כלומר, בריאת הים והארץ ובריאת השמים נעשו כגוף אחד המורכב מפרטים רבים, ולכן הרע שבא לפרט מסוים אינו בהכרח רע כללי.
(ט) כי ה' הוא העֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה – כל הכוכבים הרחוקים על כל שמותיהם, וְחַדְרֵי תֵמָן – עד הכוכבים הרחוקים ביותר שבצד דרום.
(י) עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, שלרוב גדלותם, אפילו הארץ והשמש והכוכבים הסובבים אותם הם כאין ואפס, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, ומכח כל הטענות הללו מוכח שאין אפשרות לדון על כל פרט ופרט האם הוא רע או טוב.
(יא) ומכל זה יש לדון בקל וחומר, הֵן יַעֲבֹר עָלַי, וְלֹא אֶרְאֶה אותו כלל, וְיַחֲלֹף וְלֹא אָבִין לוֹ – לא אוכל להבין את מעשיו, כי אין לי ערך כלל ביחס למציאות הכללית של העולם, ושל העולמות כולם.
(יב) הֵן יַחְתֹּף – ואם יחטוף וישחית אותו ויאבדנו לגמרי, מִי יְשִׁיבֶנּוּ – מי יוכל להשיב ולטעון טענות כנגדו, ומִי יֹאמַר אֵלָיו מַה תַּעֲשֶׂה, אפילו בדרך שאלה בעלמא, כיון שההפסד והחסרון מוטבעים בחומר מצד עצמו, ואין ראיה שהיתה כוונתו כלל לגרום לי לרע ולצער, אלא הדבר אירע מחמת התנהלות העולם בכללותו, על כל המון פרטיו.
