י וּלְמִיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִכְנַ֖עְתִּי אֶת־כָּל־אֽוֹיְבֶ֑יךָ וָֽאַגִּ֣ד לָ֔ךְ וּבַ֖יִת יִֽבְנֶה־לְּךָ֥ יְהוָֽה׃ יא וְהָיָ֗ה כִּֽי־מָלְא֤וּ יָמֶ֨יךָ֙ לָלֶ֣כֶת עִם־אֲבֹתֶ֔יךָ וַהֲקִֽימוֹתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ אַֽחֲרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה מִבָּנֶ֑יךָ וַהֲכִֽינוֹתִ֖י אֶת־מַלְכוּתֽוֹ׃ יב ה֥וּא יִבְנֶה־לִּ֖י בָּ֑יִת וְכֹֽנַנְתִּ֥י אֶת־כִּסְא֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ יג אֲנִי֙ אֶֽהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִֽהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן וְחַסְדִּי֙ לֹֽא־אָסִ֣יר מֵֽעִמּ֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֣ר הֲסִיר֔וֹתִי מֵֽאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה לְפָנֶֽיךָ׃ יד וְהַֽעֲמַדְתִּ֛יהוּ בְּבֵיתִ֥י וּבְמַלְכוּתִ֖י עַד־הָֽעוֹלָ֑ם וְכִסְא֕וֹ יִֽהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן עַד־עוֹלָֽם׃ טו כְּכֹל֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וּכְכֹ֖ל הֶֽחָז֣וֹן הַזֶּ֑ה כֵּ֛ן דִּבֶּ֥ר נָתָ֖ן אֶל־דָּוִֽיד׃
֍ ֍ ֍
(י) ולא רק קודם תקופת השופטים היו האויבים נלחמים בישראל, וּלְמִיָּמִים – אלא גם מאותם ימים אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, גם כן היו האויבים מתגרים בהם, אבל בסוף ימיך, וְהִכְנַעְתִּי אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ ואז תהיה מנוחה גמורה ומוחלטת לעם ישראל.וָאַגִּד לָךְ בנבואה אחרת, כי אף שאתה לא תבנה את ביתו של ה', וּבַיִת יִבְנֶה לְּךָ יְהֹוָה – במקום זאת וכתמורה לרצונך ה' יבנה לך בית קיים.
(יא) אחרי שהודיעו ה' שבסוף ימיו תהיה לו מנוחה מכל אויביו, הוסיף לבשר לו גם כן שתהיה מלכותו מלכות עולם, וְהָיָה כִּי מָלְאוּ יָמֶיךָ [וכאן בישרו שימלאו ימיו לשבעים שנה] לָלֶכֶת עִם אֲבֹתֶיךָ [וכאן בישרו שלא יהרג במלחמה], וַהֲקִימוֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ[ולא שימלוך בנו בחייו, כפי שרצה לעשות אבשלום], אֲשֶׁר יִהְיֶה מִבָּנֶיךָ הזכרים [ובאומרו 'יהיה' בלשון עתיד בישרו שהבן שעתיד למלוך אחריו עדיין לא נולד], וַהֲכִינוֹתִי אֶת מַלְכוּתוֹ, והיינו שמיד עם תחילת מלכותו תהא בידו מלכות חזקה ושלמה.
(יב) הוּא יִבְנֶה לִּי בָּיִת כיון שיהיה לו עושר גדול ויהיו לו עבדים רבים [והוא גם יוכל לבנות את הבית לשם שמים, ואילו אצל דוד תיתכן בבניית הבית גם תערובת של מחשבה לשם תועלת זו שתהיה לו מנוחה מאויביו], וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסְאוֹ עַד עוֹלָם.
(יג) אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן, וגם אין לו לחשוש שימצא ה' אדם אחר הראוי יותר לחסד, כפי שמצא ה' את דוד ראוי לחסדו יותר משאול, כיון שגם על זה הבטיחו ה', וְחַסְדִּי לֹא אָסִיר מֵעִמּוֹ, כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתִי את חסדי מֵאֲשֶׁר הָיָה לְפָנֶיךָ, והוא שאול המלך,מחמת שהיית ראוי יותר לחסד, דבר זה לא אעשה לבנך, אלא ישאר ראוי לחסדי תמיד.
(יד) וְהַעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי עַד הָעוֹלָם, וְכִסְאוֹ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם, כי מלבד ההבטחה לדוד עצמו, היתה הבטחה זו גם לשלמה, שכל מלכות בית דוד תהיה רק מזרעו, ולא משאר בני דוד.
(טו) והנה בנבואה זו היה החלק הראשון דברים קשים, שבהם הוכיחו ה' וביאר לו שעדיין לא הגיע זמן מנוחתו, ועדיין לא הובטחה לו המלכות, והחלק השני היה הבטחות טובות על העתיד, וכְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שהם הדברים הקשים, וּכְכֹל הֶחָזוֹןהַזֶּה, שאלו הן ההבטחות הטובות, כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִיד, ולא חשש לומר לו גם את הדברים הקשים, כפי שנמסר לו בנבואה מאת ה'.
