ד לָכֵ֣ן דַּבֵּר־א֠וֹתָם וְאָֽמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ יַֽעֲלֶ֨ה אֶת־גִּלּוּלָ֜יו אֶל־לִבּ֗וֹ וּמִכְשׁ֤וֹל עֲו͏ֹנוֹ֙ יָשִׂים֙ נֹ֣כַח פָּנָ֔יו וּבָ֖א אֶל־הַנָּבִ֑יא אֲנִ֣י יְהוָ֗ה נַֽעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖א בְּרֹ֥ב גִּלּוּלָֽיו׃ ה לְמַ֛עַן תְּפֹ֥שׂ אֶת־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּלִבָּ֑ם אֲשֶׁ֤ר נָזֹ֨רוּ֙ מֵֽעָלַ֔י בְּגִלּֽוּלֵיהֶ֖ם כֻּלָּֽם׃
֍ ֍ ֍
(ד) לָכֵן דַּבֵּר אוֹתָם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יַעֲלֶה אֶת גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ, וּמִכְשׁוֹל עֲוֹנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו, וכפי שעשו זקני ישראל אלו, וּבָא אֶל הַנָּבִיא, ולא בא כדי לדרוש את דבר ה' באמת, אלא אֲנִי ה' נַעֲנֵיתִי לוֹ – נעשיתי עבורו ענין לעסוק בו, כי לא בא אל הנביא כדי לעזוב את העבודה זרה, אלא אדרבה, בָא אל הנביא בְּרֹב [-יחד עם רוב] גִּלּוּלָיו, כדי להתווכח עם הנביא ולהכחישו.
(ה) וכוונתם של האנשים הללו היא לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם – שגם בליבם יתרחקו מה', אחרי אֲשֶׁר כבר נָזֹרוּ – הלכו אחור מֵעָלַי בני ישראל, בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם – בעשיית מעשי עבודה זרה, ועתה רוצים הם להרחיקם מה' גם במחשבה, ולכן באו אל הנביא כדי להתווכח איתו, או שרצו גם לשמוע ממנו דברי נבואה אמיתיים, ואחר כך להשתמש בדברים אלו לנבואות השקר שלהם.
