ו לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר ׀ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה שׁ֣וּבוּ וְהָשִׁ֔יבוּ מֵעַ֖ל גִּלּֽוּלֵיכֶ֑ם וּמֵעַ֥ל כָּל־תּוֹעֲבֹֽתֵיכֶ֖ם הָשִׁ֥יבוּ פְנֵיכֶֽם׃ ז כִּי֩ אִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵֽהַגֵּר֮ אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּיִשְׂרָאֵל֒ וְיִנָּזֵ֣ר מֵאַֽחֲרַ֗י וְיַ֤עַל גִּלּוּלָיו֙ אֶל־לִבּ֔וֹ וּמִכְשׁ֣וֹל עֲוֹנ֔וֹ יָשִׂ֖ים נֹ֣כַח פָּנָ֑יו וּבָ֤א אֶל־הַנָּבִיא֙ לִדְרָשׁ־ל֣וֹ בִ֔י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה נַֽעֲנֶה־לּ֖וֹ בִּֽי׃ ח וְנָֽתַתִּ֨י פָנַ֜י בָּאִ֣ישׁ הַה֗וּא וַהֲשִֽׂמֹתִ֨יהוּ֙ לְא֣וֹת וְלִמְשָׁלִ֔ים וְהִכְרַתִּ֖יו מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֑י וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ו) אחרי שאמר לו ה' מה לומר לאותם זקני ישראל שישבו לפניו, הוסיף לשלוח בידו נבואה לכל ישראל, לָכֵן אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, שׁוּבוּ בעצמכם, וְהָשִׁיבוּ את האחרים מֵעַל גִּלּוּלֵיכֶם, שזו עבודה זרה, וּמֵעַל כָּל תּוֹעֲבֹתֵיכֶם, שהם העבירות התלויות במעשים, הָשִׁיבוּ פְנֵיכֶם.
(ז) כִּי אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמֵהַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִנָּזֵר [-ילך לאחוריו] מֵאַחֲרַי, וְיַעַל גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ, וּמִכְשׁוֹל עֲוֹנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו, בדומה לזקני ישראל אלו, שהיו דבוקים בעבודה זרה ובמעשי עבירות, וּבָא אֶל הַנָּבִיא לִדְרָשׁ לוֹ בִי, ואין כוונתו באמת לשמוע לציווי ה' ולשוב בתשובה, אלא אֲנִי ה' נַעֲנֶה לּוֹ בִּי – נעשיתי בעיניו כענין להתעסק בו, לדעת את העתידות על ידי נבואת הנביא.
(ח) וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא – אפנה את השגחתי להעניש את אותו אדם, וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת – באותו דור יראו הכל את העונשים שיבואו עליו, ויהיה לאות לבני מרי, וְלִמְשָׁלִים – ואחרי מותו יהיה למשל לרשעים אחרים, שיאמרו שיקרה להם מה שקרה לאותו רשע, וְהִכְרַתִּיו בדורות הבאים מִתּוֹךְ עַמִּי, כי לא ישאר לו שם ושארית בישראל, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'.
