ט וְהַנָּבִ֤יא כִֽי־יְפֻתֶּה֙ וְדִבֶּ֣ר דָּבָ֔ר אֲנִ֤י יְהוָה֙ פִּתֵּ֔יתִי אֵ֖ת הַנָּבִ֣יא הַה֑וּא וְנָטִ֤יתִי אֶת־יָדִי֙ עָלָ֔יו וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔יו מִתּ֖וֹךְ עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ י וְנָֽשְׂא֖וּ עֲוֹנָ֑ם כַּֽעֲוֹן֙ הַדֹּרֵ֔שׁ כַּעֲוֹ֥ן הַנָּבִ֖יא יִֽהְיֶֽה׃ יא לְ֠מַעַן לֹֽא־יִתְע֨וּ ע֤וֹד בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְלֹֽא־יִטַּמְּא֥וּ ע֖וֹד בְּכָל־פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהָֽיוּ־לִ֣י לְעָ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶֽהְיֶ֤ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
֍ ֍ ֍
(ט) וְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה – נביא שקר שיפותה על ידי חבריו או על ידי יצרו הרע, וְדִבֶּר דָּבָר, ויאמר בנבואת השקר כי אֲנִי ה' פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא ושלחתיו לומר דברי נבואה אלו, וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו להענישו, וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
(י) אך לא יהיה העונש רק אל נביא השקר שהתפתה לומר דברים אלו, אלא גם לאלו שקיבלו ממנו את הדברים, וְנָשְׂאוּ את עֲוֹנָם על ששמעו לו, ולא יוכלו להצדיק את עצמם ולומר שנביא השקר הוא שהתעה אותם אל הדרך הרעה, כי כַּעֲוֹן הַדֹּרֵשׁ כַּעֲוֹן הַנָּבִיא יִהְיֶה – עוון הדורש ומקבל את דברי נביא השקר יהיה שוה לעוונו של נביא השקר עצמו, כי לא היה לו לדרוש בנביא השקר.
(יא) לְמַעַן לֹא יִתְעוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרַי בעניני האמונה, וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּכָל פִּשְׁעֵיהֶם על ידי נביאי השקר, וְהָיוּ לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, נְאֻם ה' אֱלֹהִים. [ועונש זה של נביאי השקר, שהיו למשל גם לדורות הבאים, התקיים באחאב בן קוליה וצדקיהו בן מעשיה, וכמו שנאמר (ירמיהו פרק כ"ט פסוקים כ"א-כ"ד) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם. וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ ה' כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב, אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ. יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם, וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם, וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד נְאֻם ה'"].
