(יט) וַיְהִ֗י עַ֣ד דִּבֶּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהֶֽהָמ֗וֹן אֲשֶׁר֙ בְּמַֽחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וָרָ֑ב וַיֹּ֧אמֶר שָׁא֛וּל אֶל־הַכֹּהֵ֖ן אֱסֹ֥ף יָדֶֽךָ׃ (כ) וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־הַמִּלְחָמָ֑ה וְהִנֵּ֨ה הָֽיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ מְהוּמָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד׃ (כא) וְהָֽעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב וְגַם־הֵ֗מָּה לִֽהְיוֹת֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שָׁא֖וּל וְיֽוֹנָתָֽן׃ (כב) וְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַר־אֶפְרַ֨יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּי־נָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַם־הֵ֛מָּה אַֽחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יט) וַיְהִי עַד אשר דִּבֶּר שָׁאוּל אֶל הַכֹּהֵן, וְהֶהָמוֹן – והמהומה אֲשֶׁר בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וָרָב – התרבתה המהומה במחנה הפלישתים, עד שהבינו ישראל שהפלישתים מוכים ונופלים, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַכֹּהֵן, אֱסֹף יָדֶךָ – הימנע מלשאול באורים והתומים, לפי שכבר אין זמן לכך (רלב"ג).
(כ) וַיִּזָּעֵק שָׁאוּל וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיָּבֹאוּ עַד מקום הַמִּלְחָמָה, ועתה מבאר הנביא שהיו שלש סיבות לכך שהתהפך הגלגל וניצחו היהודים את הפלישתים: א. וְהִנֵּה הָיְתָה חֶרֶב הפלישתים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, מחמת שהיתה המְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד.
(כא) ב. וְהָעִבְרִים הגרים בערי הפלישתים, וכנועים תחתם, הָיוּ לַפְּלִשְׁתִּים כְּאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כנועים ומשרתים אותם, אֲשֶׁר עָלוּ עִמָּם בַּמַּחֲנֶה סָבִיב – ואף עתה, במחנה הצבא של הפלישתים היו יהודים רבים המשרתים אותם ומכינים להם צידה וכדומה, וְגַם הֵמָּה – אותם יהודים התהפכו עתה לִהְיוֹת עִם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עִם שָׁאוּל וְיוֹנָתָן, ובכך היתה לישראל עזרה מהיהודים אשר בתוך מחנה הפלישתים.
(כב) ג. וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְחַבְּאִים בְּהַר אֶפְרַיִם, שָׁמְעוּ כִּי נָסוּ פְּלִשְׁתִּים, וַיַּדְבְּקוּ גַם הֵמָּה אַחֲרֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה.
