(לא) וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ (לב) וַיַּ֤עַט הָעָם֙ אֶל־הַשָּׁלָ֔ל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל־הַדָּֽם׃ (לג) וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽה֖' לֶֽאֱכֹ֣ל עַל־הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּלּוּ־אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה׃ (לד) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַֽאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַֽאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹֽא־תֶחֶטְא֥וּ לַֽה֖' לֶֽאֱכֹ֣ל אֶל־הַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כָל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָ֛דוֹ הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָֽׁם׃
֍ ֍ ֍
(לא) וַיַּכּוּ ישראל בַּיּוֹם הַהוּא בַּפְּלִשְׁתִּים, מִמִּכְמָשׂ אַיָּלֹנָה, וַיָּעַף – התעייפו הָעָם מְאֹד.
(לב) ומיד כשהסתיים היום, והותר להם לאכול, וַיַּעַט – התאספו הָעָם אֶל הַשָּׁלָל, וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר, והקדישו את כל הבהמות לקרבנות שלמים, וַיִּשְׁחֲטוּ אָרְצָה, וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם – אכלו את הבשר קודם זריקת הדם על גבי המזבח, והדבר אסור.
(לג) וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר, הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה', לֶאֱכֹל עַל הַדָּם. וַיֹּאמֶר שאול, בְּגַדְתֶּם – פשעתם בקדשים, גֹּלּוּ – גלגלו אֵלַי הַיּוֹם – עכשיו [שהרי כבר היה לילה] אֶבֶן גְּדוֹלָה, שאעשה אותה למזבח [שהרי באותו זמן היה המשכן חרב, והותר להקריב קרבנות בכל מקום, ואף על ידי זרים].
(לד) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לעבדיו, פֻּצוּ – התפזרו בָעָם, וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם, הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ, וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה, קרוב למזבח, כדי שתוכלו מיד לזרוק את הדם, וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַה' לֶאֱכֹל אֶל הַדָּם. וַיַּגִּשׁוּ כָל הָעָם, אִישׁ שׁוֹרוֹ בְיָדוֹ הַלַּיְלָה, וַיִּשְׁחֲטוּ שָׁם.
