ט בָּעִ֣יר יָשֹׁ֗קּוּ בַּֽחוֹמָה֙ יְרֻצ֔וּן בַּבָּתִּ֖ים יַֽעֲל֑וּ בְּעַ֧ד הַֽחַלּוֹנִ֛ים יָבֹ֖אוּ כַּגַּנָּֽב׃ י לְפָנָיו֙ רָ֣גְזָה אֶ֔רֶץ רָֽעֲשׁ֖וּ שָׁמָ֑יִם שֶׁ֤מֶשׁ וְיָרֵ֨חַ֙ קָדָ֔רוּ וְכֽוֹכָבִ֖ים אָֽסְפ֥וּ נָגְהָֽם׃ יא וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַֽחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְהוָ֛ה וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ׃
֍ ֍ ֍
(ט) ומתאר עתה את הארבה לאחר שנכנסו לעיר, בָּעִיר יָשֹׁקּוּ – יעשו 'שׁוּק', כלומר, יתקבצו בהמוניהם, בַּחוֹמָה שסביב הבתים יְרֻצוּן, בַּבָּתִּים יַעֲלוּ, אף לא יכנסו בפתחים, אלא בְּעַד הַחַלּוֹנִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב.
(י) ולא יהיה הדבר במהלך טבעי כלל, אלא יבטל ה' את כל הוראות מערכת הכוכבים, עד אשר לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ, ומחמת כן רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ, כי תתבטל הוראתם והנהגתם, וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם, כי לא תהיה להם השפעה על הארץ כלל.
(יא) ומפרש מה הוא הטעם שיתבטלו כל סדרי מערכת הטבע, וַה' נָתַן קוֹלוֹ – פקד את הדבר בהשגחתו והכריז לישראל לִפְנֵי שבא חֵילוֹ, שזהו הארבה, כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ – הגם שזהו מחנה גדול מאד של ארבה, כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ – מי שיעשה את דבר ה' ויחזור בתשובה, יהיה עצום יותר מֵהַחַיִל הזה של הארבה, ועל ידי התשובה יעזוב הארבה את הארץ, ועוד הכריז ה', כִּי גָדוֹל יוֹם ה', הוא היום המסוים המיועד להעניש את החוטאים, וְנוֹרָא מְאֹד, וּמִי יְכִילֶנּוּ – ורק מי שיאזור כוחו ויחזור בתשובה, הוא יוכל להכיל את היום הזה ולא להינזק בו.
