ה כְּק֣וֹל מַרְכָּב֗וֹת עַל־רָאשֵׁ֤י הֶֽהָרִים֙ יְרַקֵּד֔וּן כְּקוֹל֙ לַ֣הַב אֵ֔שׁ אֹֽכְלָ֖ה קָ֑שׁ כְּעַ֣ם עָצ֔וּם עֱר֖וּךְ מִלְחָמָֽה׃ ו מִפָּנָ֖יו יָחִ֣ילוּ עַמִּ֑ים כָּל־פָּנִ֖ים קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר׃ ז כְּגִבּוֹרִ֣ים יְרֻצ֔וּן כְּאַנְשֵׁ֥י מִלְחָמָ֖ה יַֽעֲל֣וּ חוֹמָ֑ה וְאִ֤ישׁ בִּדְרָכָיו֙ יֵֽלֵכ֔וּן וְלֹ֥א יְעַבְּט֖וּן אֹֽרְחוֹתָֽם׃ ח וְאִ֤ישׁ אָחִיו֙ לֹ֣א יִדְחָק֔וּן גֶּ֥בֶר בִּמְסִלָּת֖וֹ יֵֽלֵכ֑וּן וּבְעַ֥ד הַשֶּׁ֛לַח יִפֹּ֖לוּ לֹ֥א יִבְצָֽעוּ׃
֍ ֍ ֍
(ה) והסוסים הדוהרים יחד, מרעישים כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת, עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקֵּדוּן וישמיעו את קולם, כְּקוֹל לַהַב אֵשׁ בעת שהיא אֹכְלָה קָשׁ, ובשעה שיתכונן הארבה לרדת מראשי ההרים אל תוך הערים, יהיה הדבר כְּעַם עָצוּם של בני אדם עֱרוּךְ מִלְחָמָה.
(ו) ומִפָּנָיו של אותו עם עצום יָחִילוּ [-יפחדו] עַמִּים, כָּל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר – יתקבץ הפאר מעל הפנים, מרוב הפחד והיגון.
(ז) ובתחילה ינסו אנשי העיר למנוע מהם להתקרב אל החומה, והם כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן עד פתח החומה, ואחר כך כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ על החוֹמָה, כי העלייה על החומה מצריכה בקיאות בדרכי המלחמה, וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן – לכל גדוד תהיה דרך בפני עצמה, וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם – לא יתנו כ'עבוט', משכון, את ה'אורח', שזו הדרך הקטנה והצדדית, אלא ישמרו לעצמם גם את הדרכים הצדדיות, אם יזדקקו להם בעת הקרב.
(ח) ואף שיהיו הלוחמים רבים, יזהרו שלא ללכת בערבוביא, וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן, אלא כל גֶּבֶר בִּמְסִלָּתוֹ יֵלֵכוּן. וכאשר יפילו את עצמם מהחומה לתוך העיר, וּבְעַד הַשֶּׁלַח יִפֹּלוּ לֹא יִבְצָעוּ – יזהרו שלא ליפול על החרבות של הלוחמים העומדים למטה, אלא יפילו עמם בלא להפצע.
