ז וַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖יד לִשְׁלֹמֹ֑ה בְּנִ֕י אֲנִי֙ הָיָ֣ה עִם־לְבָבִ֔י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ ח וַיְהִ֨י עָלַ֤י דְּבַר־יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר דָּ֤ם לָרֹב֙ שָׁפַ֔כְתָּ וּמִלְחָמ֥וֹת גְּדֹל֖וֹת עָשִׂ֑יתָ לֹֽא־תִבְנֶ֥ה בַ֨יִת֙ לִשְׁמִ֔י כִּ֚י דָּמִ֣ים רַבִּ֔ים שָׁפַ֥כְתָּ אַ֖רְצָה לְפָנָֽי׃ ט הִנֵּה־בֵ֞ן נוֹלָ֣ד לָ֗ךְ ה֤וּא יִֽהְיֶה֙ אִ֣ישׁ מְנוּחָ֔ה וַֽהֲנִיח֥וֹתִי ל֛וֹ מִכָּל־אֽוֹיְבָ֖יו מִסָּבִ֑יב כִּ֤י שְׁלֹמֹה֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמ֔וֹ וְשָׁל֥וֹם וָשֶׁ֛קֶט אֶתֵּ֥ן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּיָמָֽיו׃ י הֽוּא־יִבְנֶ֥ה בַ֨יִת֙ לִשְׁמִ֔י וְהוּא֙ יִֽהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֔ן וַֽאֲנִי־ל֖וֹ לְאָ֑ב וַהֲכִ֨ינוֹתִ֜י כִּסֵּ֧א מַלְכוּת֛וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃ יא עַתָּ֣ה בְנִ֔י יְהִ֥י יְהוָ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִצְלַחְתָּ֗ וּבָנִ֨יתָ֙ בֵּ֚ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר עָלֶֽיךָ׃ יב אַ֣ךְ יִֽתֶּן־לְךָ֤ יְהוָה֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה וִֽיצַוְּךָ֖ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלִשְׁמ֕וֹר אֶת־תּוֹרַ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ יג אָ֣ז תַּצְלִ֔יחַ אִם־תִּשְׁמ֗וֹר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָ֔ץ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃
֍ ֍ ֍
(ו) וַיִּקְרָא דוד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ, וַיְצַוֵּהוּ לִבְנוֹת בַּיִת לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
(ז) וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה, בְּנִי, אֲנִי הָיָה עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהָי, והיה זה קודם שנולד שלמה בנו.
(ח) וַיְהִי עָלַי דְּבַר יְהֹוָה לֵאמֹר, דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ, שלא בהכרח, במלחמות הרשות שנלחם, להרחיב את גבולות הארץ, וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ, מלחמות מצוה לכבוש את העמים שבארץ ישראל, ומלחמות חובה להנצל מאויבים שרצו להלחם בישראל, ומכל מקום לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי, והתנאי לבניית בית המקדש הוא שייעשה על ידי איש מנוחה, בעת מנוחה.
(ט) הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה בטבעו אִישׁ מְנוּחָה, ולא יפתח במלחמה מצידו, וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב ולכן לא יהיה מוכרח להלחם באויבים, כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.
(י) הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן, וַאֲנִי לוֹ לְאָב, וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם.
(יא) עַתָּה בְנִי, אחרי שכך הבטיח ה', שאתה תבנה את בית המקדש, בודאי יְהִי יְהֹוָה עִמָּךְ, וְהִצְלַחְתָּ בכך שלא יהיו לך אויבים כלל, וּבָנִיתָ בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר עָלֶיךָ.
(יב) אַךְ יש תנאי אחד בדבר, שיִתֶּן לְךָ יְהֹוָה שֵׂכֶל וּבִינָה, וִיצַוְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל להנהיגם באמת ובצדק, וְלִשְׁמוֹר אֶת תּוֹרַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.
(יג) רק אָז תַּצְלִיחַ, אִם תִּשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל, ואם אכן תעשה כן, חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת.
