יט מוֹלִ֣יךְ כֹּֽהֲנִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְאֵֽתָנִ֣ים יְסַלֵּֽף׃ כ מֵסִ֣יר שָׂ֭פָה לְנֶֽאֱמָנִ֑ים וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח׃ כא שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃ כב מְגַלֶּ֣ה עֲ֭מֻקוֹת מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ וַיֹּצֵ֖א לָא֣וֹר צַלְמָֽוֶת׃
֍ ֍ ֍
(יט) עתה מוכיח שגם במקומות שהנהגת המדינה אינה על ידי מלכים ויועצים, אלא שיש להם מנהיגים הנבחרים על ידי העם, ועיקר תפקידם הוא להשגיח שהמון העם, העניים, לא יפלו בכוח על העשירים המועטים להורגם ולשלול את ממונם, וגם בזה ניכר לפעמים שה' מסכל את עצתם, ומפרט ארבעה מיני הנהגות בדרך זו, א. לפעמים שולטים בעם כהני הדת, שיעצרו בעד המון העם על ידי הדת והאמונה, אך לעיתים ה' מוֹלִיךְ את הכֹּהֲנִים שׁוֹלָל, ב. לפעמים שולטים בעם גיבורים ושרים, המכריחים בכוחם את העם לנהוג כראוי, וְאֵתָנִים [-חזקים ותקיפים], יְסַלֵּף ה' את דרכם.
(כ) ג. יש מקומות שהעם מונהג בידי מליצים המדברים ומטיפים לעם בלשונם כיצד לנהוג, וה' מֵסִיר את השָׂפָה והדיבור שיש לְנֶאֱמָנִים, ד. במקומות שבהם העם שומעים לזקנים שלמדו חכמה בחייהם הארוכים, ואף בהם ניכרת השגחת ה', וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח, עד אשר לא ישאר מי שינהיג את העם כראוי.
(כא) ועל ידי כל זה אין מי שיעצור בעד העם, שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים – יקומו ההמון כשטף מים אדיר לבזוז את ממונם של העשירים ולהורגם, וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה, כלומר, המון העם נמשל לאפיקי מים אדירים השוטפים את כל העומד בדרכם, והמנהיגים הם כשפת הנהר החוגרת את מי הנהר סביב סביב, שלא יעלו על גדותיהם, וה' מרפה את החגורה הזו באופן שהמון העם שוטפים את ממון העשירים.
(כב) מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ – והשטפון הזה מגלה את הדברים העמוקים הנמצאים בחושך, וַיֹּצֵא לָאוֹר את הצַלְמָוֶת, כלומר, העצות העמוקות שבסתרי ליבם של המון העם, לקום ולהרוג את העשירים ולשלול את ממונם, יתגלו עתה ויצאו לאור, ועמם הצלמוות והרצח שעד עתה היו טמונים ומוסתרים בליבם.
