יח וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶֽהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים׃ יט מִצְרַ֨יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָֽׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם׃ כ וִֽיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירֽוּשָׁלִַ֖ם לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃ כא וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַֽיהוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן׃
֍ ֍ ֍
(יח) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, תתרבה הברכה ויגדל השפע, עד אשר יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס מרוב הפירות המתוקים, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב מרוב הבקר והצאן, וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם. וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא, וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים – עמק השיטים, שבאותו זמן יהיה לנחל.
(יט) מִצְרַיִם, שהיא מרמזת לכל מאמיני דת הישמעאלים, שהם צאצאיהם של בבל ואשור, מחריבי בית המקדש הראשון, לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, על ידי בני אדום שילחמו בהם. וֶאֱדוֹם, שהם מחריבי בית המקדש השני, לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה, על ידי בני ישמעאל הנותרים שיקומו לנקום בהם, וכל זה יהיה עונש, מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ הגויים הללו דָם נָקִיא בְּאַרְצָם.
(כ) וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, יחד עם מלכות עשרת השבטים, שתהיה מאוחדת עתה עם מלכות יהודה, וִירוּשָׁלִַם לא תחרב עוד, לְדוֹר וָדוֹר.
(כא) וְנִקֵּיתִי את דָּמָם של בני יהודה גם משאר הגויים, שאינם מבני ישמעאל ואדום, אשר אותם עדיין לֹא נִקֵּיתִי במלחמת גוג ומגוג, באופן שכל הגויים שהריעו ליהודים במשך הדורות יקבלו את עונשם, וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן – ומשפט זה יהיה לאחר מלחמת גוג ומגוג, כאשר ישכון ה' בציון.