א דִּבְרֵ֣י עָמ֔וֹס אֲשֶׁר־הָיָ֥ה בַנֹּֽקְדִ֖ים מִתְּק֑וֹעַ אֲשֶׁר֩ חָזָ֨ה עַל־יִשְׂרָאֵ֜ל בִּימֵ֣י ׀ עֻזִּיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּבִימֵ֞י יָֽרָבְעָ֤ם בֶּן־יוֹאָשׁ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנָתַ֖יִם לִפְנֵ֥י הָרָֽעַשׁ׃ ב וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָה֙ מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירֽוּשָׁלִַ֖ם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָֽרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃
֍ ֍ ֍
פרק א (א) דִּבְרֵי עָמוֹס, אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים – ממגדלי הצאן, המכונים 'נוקדים', ולא היה מוחזק אצל העם כנביא, מִתְּקוֹעַ, שזהו מקום שלא היו בו נביאים שיעידו עליו שהוא נביא אמת, אך כיון שהתנבא על שני דברים שאירעו לבסוף הוחזק על ידי הכל כנביא אמת, והדבר הראשון היה אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ.
(ב) וַיֹּאמַר עמוס באותה נבואה שהיתה שנתים לפני הרעש, ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, כי משם תתחיל רעידת הארץ, ושם היתה שאגה גדולה, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ, וה'קול' הוא פחות מהשאגה, כי שם היה הרעש חלש יותר, ומשם התפשט לכל חלקי הארץ. והנבואה השניה היתה על הבצורת העתידה להיות, וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים – עד שלא יהיה אפילו מרעה לבהמות, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל – המקום המובחר של שדות התבואה יתייבש, וכיון שהתקיימו שתי נבואות אלו, הוחזק עמוס בעיני הכל לנביא נאמן לה'.
