ג כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־דּוּשָׁ֛ם בַּֽחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ ד וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּבֵ֣ית חֲזָאֵ֑ל וְאָֽכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד׃ ה וְשָֽׁבַרְתִּי֙ בְּרִ֣יחַ דַּמֶּ֔שֶׂק וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מִבִּקְעַת־אָ֔וֶן וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מִבֵּ֣ית עֶ֑דֶן וְגָל֧וּ עַם־אֲרָ֛ם קִ֖ירָה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ג) קודם שיתנבא על עונשם של מלכות ישראל ומלכות יהודה, מתנבא על עונשם של הגויים שהרעו לישראל, ומבאר שאף שישראל נענשו בעוונותיהם, מכל מקום לא יינקו כל אלו שהרעו להם. ומתנבא תחילה על עונשם של ארם, שהם הרעו לישראל מזמן השופטים, ועד זמן ירבעם בן יואש, כֹּה אָמַר ה', עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק, שחטאו בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – וכי לאחר שהוסיפו על כך פשע רביעי, לא אעניש אותם, ומבאר מה היה הפשע הרביעי, עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד – שהיו מעבירים על אנשי הגלעד את חריצי הברזל, כפי שדשים את התבואה, כדי לייסר אותם באכזריות.
(ד) ועונשם יהיה שלא בדרך הטבע, כי בדרך כלל האויב מתגבר תחילה על ערי השדה, ואחר כך על עיר הבירה, ואחר כך על בית המלך, וכאן יהיה הסדר הפוך, וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל, שהוא בית המלכות, וְאָכְלָה את אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד בנו, שבנה את ארמונותיו סביב לבית המלכות של אביו, (ה) ואחר כך תתפשט האש לכל העיר, וְשָׁבַרְתִּי את בְּרִיחַ מבצר העיר דַּמֶּשֶׂק, בירת ארם, וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן הסובבת את דמשק, וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן, שהיה להם שלטון מסוים תחת מלכות ארם, וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה – גם הם יגלו עם ארם אל המקום ששמו קיר, אָמַר ה'.
