ו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י עַזָּ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־הַגְלוֹתָ֛ם גָּל֥וּת שְׁלֵמָ֖ה לְהַסְגִּ֥יר לֶֽאֱדֽוֹם׃ ז וְשִׁלַּ֥חְתִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת עַזָּ֑ה וְאָֽכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃ ח וְהִכְרַתִּ֤י יוֹשֵׁב֙ מֵֽאַשְׁדּ֔וֹד וְתוֹמֵ֥ךְ שֵׁ֖בֶט מֵֽאַשְׁקְל֑וֹן וַֽהֲשִׁיב֨וֹתִי יָדִ֜י עַל־עֶקְר֗וֹן וְאָֽבְדוּ֙ שְׁאֵרִ֣ית פְּלִשְׁתִּ֔ים אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
֍ ֍ ֍
(ו) עתה התנבא על הפלשתים, שהיו ממערב לארץ ישראל, כֹּה אָמַר ה', עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה, שהם עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – וכי לאחר שהוסיפו על כך פשע רביעי, לא אעניש אותם, ומבאר מה היה הפשע הרביעי, עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה בזמן חורבן בית המקדש הראשון, שרבים מישראל נמלטו לצד מערב, והפלשתים עמדו על הגבול כדי שגלות ישראל תהיה גלות שלימה, לְהַסְגִּיר אותם לֶאֱדוֹם, שלא ימלט מהם איש.
(ז) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה, ונכבשה החומה, וְאָכְלָה האש את אַרְמְנֹתֶיהָ של עזה.
(ח) וְהִכְרַתִּי את כל היוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד, וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט – וממשלת הפלשתים תיכרת מֵאַשְׁקְלוֹן, ואחרי שנחרבה עקרון פעם אחת, וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי פעם נוספת עַל עֶקְרוֹן, להחריבה, וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים.
