פרק יג א הֶן־כֹּ֭ל רָֽאֲתָ֣ה עֵינִ֑י שָֽׁמְעָ֥ה אָ֝זְנִ֗י וַתָּ֥בֶן לָֽהּ׃ ב כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֑נִי לֹֽא־נֹפֵ֖ל אָֽנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק יג (א) מוסיף איוב ומשיב על דברי צופר הנעמתי האומר שאין האדם משיג את הדברים לפי אמיתתם, אלא רק לפי החיצוניות שבהם, כפי שיוכל להשיג על ידי חושיו, ועל כך אומר איוב, הֶן כֹּל רָאֲתָה עֵינִי – הרי את כל הדברים הללו שאמרתי עד כה השגתי על ידי חוש הראייה, ולא תוכלו לומר שחוש זה הטעה אותי לראות דברים שאינם נכונים, כי גם את כל הדברים הללו שָׁמְעָה אָזְנִי מבני אדם אחרים, שאף הם ראו את הדברים כמוני, ולא יתכן שחוש הראייה של כל בני האדם טועה באותו אופן, וַתָּבֶן לָהּ – וגם הבנתי את הדברים בדעתי, ואם כן אין זה דמיון וטעות, אלא השגה אמיתית.
(ב) ולא תוכלו לומר שאתם משיגים את הדברים באופן אחר ושונה ממני, מחמת שדעתכם והבנתכם שונה, שהרי כְּדַעְתְּכֶם יָדַעְתִּי גַם אָנִי, כי ידיעותינו שוות במהותם, ואין הבדל ביניהם, וגם לא תוכלו לומר שדעתכם גבוהה וגדולה יותר מדעתי, ולכן משיגים אתם דברים שאיני יכול להבינם, כי לֹא נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם באיכות דעתי והשגותי.
