ח הֲפָנָ֥יו תִּשָּׂא֑וּן אִם־לָאֵ֥ל תְּרִיבֽוּן׃ ט הֲ֭טוֹב כִּֽי־יַחְקֹ֣ר אֶתְכֶ֑ם אִם־כְּהָתֵ֥ל בֶּֽ֝אֱנ֗וֹשׁ תְּהָתֵ֥לּוּ בֽוֹ׃ י הוֹכֵ֣חַ יוֹכִ֣יחַ אֶתְכֶ֑ם אִם־בַּ֝סֵּ֗תֶר פָּנִ֥ים תִּשָּׂאֽוּן׃
֍ ֍ ֍
(ח) עתה פונה להוכיחם על כך שהם מצדיקים את הנהגת ה' בדברים שהם עצמם אינם מאמינים בהם, הֲפָנָיו של ה' תִּשָּׂאוּן, כפי שנושאים ומהדרים פניו של אדם גדול כדי להחניף לו, אִם לָאֵל תְּרִיבוּן, כדרך שרבים עבור כבודו המחולל של אדם גדול, בטענות של שקר ורמיה, כדי להסיר את חרפתו, ושני דברים אלו אינם שייכים כלל אצל ה', כי לא יחפוץ ה' בחנופה, ואינו זקוק לכך שיריבו את ריבו בטענות שקר.
(ט) הֲטוֹב כִּי יַחְקֹר אֶתְכֶם – האם טוב בעיניכם שה' יחקור את צפונות ליבכם לדעת אם אתם מאמינים בכל הטענות שהשמעתם, והרי יידע ה' שהשתמשתם בטענות שקר, וכי ייטב בעיניו הדבר, והרי ה' מתעב את דוברי השקרים ורוצה שיהיה האדם דובר אמת בפיו ובלבבו, וחקירת ה' תהיה לדעת אִם כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בוֹ, כדרך שמהתלים בבני אדם ומחניפים להם בדברי שקרים.
(י) וחקירת ה' תהיה על ידי שהוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם ביסורים, לראות אִם בַּסֵּתֶר – בסתרי לבבכם, עדיין פָּנִים תִּשָּׂאוּן להצדיק משפט ה' ודיניו, או שאז תתרעמו על משפטיו, ויתברר שכל מה שדיברתם להצדיקו היו אלו דברי מהתלות, ולא היה לבבכם שוה לפיכם.