והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
לד. לבאר כי התקיימה הנבואה שאמר ה' לבית עלי, כשנהרגו כל הכהנים בחרב, ועל ידי זה סרה הכהונה הגדולה מבית עלי, וכמו שיסופר בספר מלכים שנלקחה הכהונה הגדולה מאביתר, שהוא האחרון שנשאר מבית עלי, וניתנה לצדוק הכהן. ולכן לא מצאנו שנענש שאול על הריגת אנשי נוב עיר הכהנים, אף שבאמת לא היתה לו כל סיבה להרוג אפילו את אחימלך וכל שכן שלא להרוג את כל משפחתו ועירו, ובשום מקום לא הוזכר לו הדבר כחטא, אלא הטעם הוא כיון שהיתה זו סיבה מעם ה', וה' הסיתו לכך כדי שתתקיים הגזירה.
לה. להודיע גדלותו של דוד, ונקמתו בעושי העוולה, כי אף על פי שהיה ירא מאד משאול, אף על פי כן התעורר להציל את יושבי קעילה מיד הפלישתים, כי זאת התכונה הראויה לאדם השלם ולמנהיג.
