והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
ג. כאשר אי אפשר למנוע את האנשים לגמרי מבחירתם הרעה, יש לכל הפחות להמעיט את הרעה, ולכן אחר שישראל התעקשו להמליך מלך, בחר להם ה' את המלך ההגון ביותר שנמצא.
ד. ללמדנו שראוי לאדם להיות זריז בשמירת ממונו, ולכן כשאבדו האתונות לקיש לא סמך על שליחת אחד הנערים לחפשם, שמא לא יהא זריז וזהיר בדבר, אלא שלח את שאול בנו, אשר טרח וחיפשם במקומות רבים, ואף הלך לנביא לשאול על מקומם.
ה. להודיע את שלימות השערתו של שאול, שחשש שיחדל אביו לדאוג לאתונות וידאג להם, וכך אכן היה באמת, ומעלה זו היא כעין מבוא לענין הנבואה.
ו. ללמד שאין ראוי לאדם להתחזק אחר חיפוש ממונו יותר מידי, כי לפעמים יגרום דבר זה לנזק הגדול מהתועלת.
ז. ללמדנו שכאשר הנביא רוצה להתנבא לתועלת אדם מסוים, יש לו להתבודד במחשבתו באותו אדם, ולכן היה מנהגם לתת לנביא מתנה מסוימת, ואפילו קטנה ביותר, כדי לסייע בכך.
ח. ללמד שראוי לאדם לשמוע ולקבל עצה טובה, אפילו אם היועץ הוא קטן ממנו, וכמו ששמע שאול את עצת נערו, ללכת לאיש האלוקים.
ט. ללמדנו, שהרוצה לדבר עם אדם מסוים, יברר תחילה היכן מקומו, כדי שתהיה דרכו נכונה אליו, וכמו ששאול שאל את הנערות היכן שמואל הנביא, קודם שנכנס לעיר.
י. כאשר נשאל האדם שאלה, לא יענה בקצרה רק על מה שנשאל, אלא יוסיף גם מה שלא נשאל, אם יש בדברים תועלת לשואל, כמו שהוסיפו הנערות ואמרו לשאול היכן ימצא בקלות את שמואל הנביא, ויעצו לו שיזדרז לגשת אליו בטרם יעלה לבמה לאכול.
