הנה לאיש אשר ליבו שמח בשלימותו, כל תענוגי עולם, וכן צערי עולם דומים בעיניו להבל. וגם הצער מקבל בשמחה. כי בקבלת הצרה מקיים רצון בוראו, וזהו שמחתו. (רוח חיים, ד, ט)
הרב אמר למוהרי"ץ ז"ל, לכאורה פירוש של קבלת יסורים באהבה, שיתגבר שמחתו בקבלתם עד שמרוב השמחה לא ירגיש בהם. אבל דוד המלך ע"ה אמר "שבטך ומשענתך המה ינחמוני", דמוכח שירגיש שהוא שבט, רק המה ינחמוני. ('הצדיק ריז"ס ורבותיו', רשימות תלמידו)
