אף על פי שאין לאדם לייעץ עצות במקום שלא התבקש לכך, אבל אם רואה האדם שחבירו רוצה לעשות איזה דבר שבודאי תצא לו תקלה מכך, אז הוא חייב להודיעו על התקלה שעתידה לצאת לו מכך, ולייעץ לו להמנע ממעשה זה, וזהו בכלל האיסור 'לא תעמוד על דם רעך'. וכל שכן אם יש לחוש שחבירו יעבור אפילו על צד נדנוד של איסור, צריך להודיעו ולהפרישו מהאיסור.
ורק לבני אדם זרים אין לאדם לייעץ כשלא ביקשוהו, אבל לאחיו ובית אביו יתן עצה טובה אפילו אם לא שאלוהו, כי לא יוכל להתעלם מהם, כי אחיו בשרו הוא, וכל שכן ליוצאי חלציו, שאפילו אם הם עשו שלא כהוגן, ולא שאלו ממנו עצה, מוטל עליו לרחם עליהם כרחם אב על בנים וליעצם ולנהלם ולהדריכם בדרך טובה, שיעשו הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, ויהיו מעשיהם נאים, הנאה לעולם הזה וטוב לעולם הבא.
