א. עני המבקש צדקה, אסור להשיב פניו ריקם, ויתן לו אפילו משהו קטן ביותר, שנאמר 'אל ישוב דך נכלם'. ואם אין בידך כלום מה לתת לו, פייסהו בדברים. (קצש"ע לד)
ב. אסור לגעור בעני או להגביה קולו עליו בצעקה, מפני שלבו נשבר ונדכה, והרי נאמר 'לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה', ואוי לו למי שהכלים את העני, אלא יהיה לו כמו אב, בין ברחמים בין בדברים, שנאמר 'אב אנוכי לאביונים'. (שם)
