א. כשם שיש איסור אונאה במשא ומתן, כך יש איסור אונאה בשכירות, בקבלנות ובחילוף מטבע. (קצש"ע ס"ב).
ב. גם אדם שהונו אותו ומכרו לו חפץ ביוקר, אסור לו להונות אדם אחר ולמכור לו את החפץ ביוקר, אך רשאי לומר לו 'שילמתי על חפץ זה סכום כזה, ואני רוצה עליו סכום כזה', ובאופן זה הרי הוא כמפרש לו שלא יסמוך על כך שזה שווי המקח, אלא שזהו הסכום שהוא שילם עליו. (שם)
