תורה / לשמה
הלומד שלא לשמה, כגון לשם ממון, נותנים לו ממון. לשם כבוד, נותנים לו כבוד. וכן כל מה שהיתה כוונתו, כיוצא בזה נותנים וממלאים לו כוונתו. אבל הלומד לשמה, שכרו שמור לו, וכל מה שיש להלומד שלא לשמה נותנים לו גם כן. לכן אמר סתם 'זוכה לדברים הרבה', שכל מה שיש ליהנות מהתורה בשלא לשמה, זוכה בה. (רוח חיים, ו, א)
העוסק בתורה שלא לשמה, עדיין הוא מסור תחת הטבע, אבל אם הוא עוסק לשמה, הוא למעלה מהטבע, וכולם מסורים ונכנעים תחת ידו. (רוח חיים, ו, א)
