תורה / לשמה
"בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ומכרזת ואומרת, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף", הכוונה כמו אם איש בליעל יבייש איש חכם וצדיק, ויקרא אותו 'גנב, רוצח' בפני כל, אף כי ההמון כולם יכירו וידעו כי שקר ענה בהחכם, והחכם גם כן יודע שאין מי שיאמין לבליעל, ואם כן לא נתבייש החכם כלל, היתכן שנאמר 'הלא החכם לא קיבל כלל בזיון מזה, ולזאת לא יענש הבליעל מאומה'?! כן התורה, באמת איננה בגדר שתשלוט בה עלבון, אך אנחנו נשים על ליבנו, הלא לקחנו אותה ממרום, ולא ניתנה למלאכים, ואנו עוזבים אותה, הלא כעלבון ייחשב. אבל באמת אין זה העלבון רק לענין זה, שהעושה כן ראוי לעונש גדול, והוא הבליעל, הנקרא נזוף. (רוח חיים, ו, ב)
