מה שהוא יתברך נקרא 'מקום', לפי פשוטו רצה לומר כמו שהמקום הוא סובל ומחזיק איזה דבר וחפץ המונח עליו, כן בדמיון זה הבורא אדון הכל יתברך שמו, הוא המקום האמיתי הסובל ומקיים העולמות והבריות כולם. שאם חס ושלום יסלק כוחו מהם אף רגע אחת, אפס מקום קיום וחיות כל העולמות. (נפש החיים, ג, א)