כבר הקדמנו, שהמשילו דבריהם ז"ל כגחלי אש, שיהא זהיר מאד בגחלתן שלא ליכנס להתבונן ולחקור יותר מדאי בדברים שאין הרשות נתונה להתבונן הרבה, ויכוה ח"ו. וכן הוא זה הענין הנורא [של מקומו של עולם], אין הדבר אמור אלא לחכם ומבין מדעתו פנימיות הענין, בשיעורא דלבא לבד, ברצוא ושוב, להלהיב בזה טוהר לבו לעבודת התפלה. אבל רב ההתבוננות בזה הוא סכנה עצומה, ובאמת הייתי מונע עצמי מלדבר בענין זה כלל, כי הראשונים ז"ל הסתירו הענין מאד, כי נאמנה את א-ל רוחם, וכיסו דבר. אבל שבתי וראיתי שכך היה יפה להם לפי דורותיהם, אבל עתה, הן ימים רבים ללא מורה, וכל דרך איש ישר בעיניו להלוך אחרי נטיית שכלו, וכל יצר מחשבות לב האדם מלא רק לעוף במחשבתו אל כל אשר יטנו שכלו, והעולה על כולם שזה תורת כל האדם, ונעשה משל גם בפי כסילים, לאמר הלא בכל מקום וכל דבר הוא אלקות גמור, ועינם ולבם כל הימים להעמיק ולעיין בזה, עד שגם נערים מנוערים ממשכא להו ליבייהו לקבוע כל מעשיהם והנהגתם בזה לפי שכלם זה, וכמה זהירות יתירה צריך האדם להזהר בזה ולשמור את נפשו מאד במשמרת למשמרת. שאם ח"ו יקחנו לבנו לקבוע לנו מחשבה זו, להתיר לעצמנו להתנהג גם במעשה לפי המחשבה זו, הלא יוכל להיולד מזה ח"ו הריסת כמה יסודות התרה הקדושה רח"ל. ובנקל יוכל להלכד ח"ו ברשת היצר, שיראה לו היתרא על פי מחשבה זו, דרך משל, להרהר בדברי תורה בשאט נפש אף במקומות המטונפים, אחר שיוקבע אצלו תחלה שהכל אלקות גמור. וחז"ל הפליגו בזה מאד וכרתוהו ברוח קדשם מהיות לו חלק לעולם הבא ר"ל. ועוד כמה טעויות שיוכל לצאת ח"ו אם היה נקבע ההנהגה במעשה עפ"י זה הדרך. וזה שהביאני להכנס לדבר בזה הענין ולהזהיר ולהרחיק מטעות שיוכל להולד מזה ח"ו. ולהבין על בוריו כל מה שרמזו לנו רז"ל בזה, והנם ככל דרכי ה' הישרים, ועת לעשות. (נפש החיים, ג, ג)
תפריט
תפריט
רביעי
ה' אייר התשפ"ו
