ולכן נקרא הוא יתברך בכל דברי רז"ל בשם "הקדוש ברוך הוא", כי כללו בזה השם הנכבד שתי בחינות יחד, כי 'קדוש' פירושו מובדל ונעלה, והוא כפי אשר מצדו יתברך שהוא באמת מופרש ומובדל, ומאד נעלה מכל עניני החילוקים ושינויים חלילה, רק הכל מלא אחדות גמור לבד בהשוואה גמורה, ומרומם מעל כל ברכה ותהלה, ואיננו צריך להתברך ח"ו. ומצד בחינת השגתנו מציאות הכחות והעולמות הוא נקרא 'ברוך' כביכול, מצד התחברותו יתברך אליהם, כי הם הצריכים לענין התוספת ורבוי ברכה ושפע ע"י מעשי האדם הרצויים. וזהו "הקדוש ברוך הוא", רצה לומר, שהוא מצדו יתברך קדוש, והוא הוא עצמו נקרא ברוך כביכול מצדנו, והכל אחד. (נפש החיים, ג, ה)