וידוע שכל ההתחלות קשות, ולכן יקשה בעיני האדם בתחילה ללמוד או לשמוע דברי מוסר, ולא יכנסו הדברים באזניו, אבל בסוף יכנע לבבו, ויערב לו ויבוסם לו. לכן החזק במוסר אל תרף, ואם התרפית חזור בך. חזק ויאמץ לבך.
וראוי ללמוד כל ספרי מוסר אחד לאחד, ולחזור עליהם, חוק ולא יעבור, יום ליום ולילה ללילה. ואף כשיחזור בספרים שכבר קרא, יהיו בעיניו כחדשים, וימצא התעוררות חדשה לפי העת ולפי מצב נשמתו, כי לא כל העיתים שוות. ומאחר שאמרו שדברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב, מה טוב ללמוד פרקי אבות ומוסרי הש"ס ומדרשים.
ואפילו מי שחננו ה' דעת ושם חלקו מיושבי בית המדרש ועוסק בנגעים ואהלות, יותר ויותר צריך ללמוד ספרי מוסר, כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, ושגגות נעשות להם כזדונות, והקדוש ברוך הוא מדקדק עמהם כחוט השערה. ואל יאמר אדם, מה לי ללמוד או לשמוע בלמודים, הכל גלוי וידוע לפני מה שכתוב בספרים שאומרים, איך ראוי לעבוד וליראה ולאהבה את ה' הנכבד והנורא. זו היא עצת היצר הרע, כי סגולת לימוד ספרי המוסר היא לעורר את הלב, כי יתן האיש את רוחו במה שהוא לומד וירצה להתעורר, ולומד על מנת לקיים, לשמור ולעשות, בודאי הדברים עושים פירות, ורוח נכון יתחדש בקרבו.
