א. אף שאסור לומר בעל פה דברים שבכתב, יש אומרים שאיסור זה הוא רק כשבא להוציא את הרבים ידי חובתם, אך בלא זה – מותר. (שו"ע ומשנ"ב סי' מח)
ב. מי שדורש בפני הציבור, ואומר בתוך דבריו פסוקים שונים, וקשה לו לפתוח כל פעם את החומש ולקרוא מתוכו, יתכן שיש להקל שיאמר את הפסוקים בעל פה. (משנ"ב סי' מט)
פרקי תהילים מותר לומר בעל פה, כיון שהוא מעורר רחמים והרי זה כתפילה, ועוד, שיש פוסקים המתירים לקרוא בעל פה כשאינו מוציא את הרבים ידי חובה. (שם)