א. השומע מביתו את חזן בית הכנסת אומר קדיש או קדושה או ברכו, יכול לענות אחריו הכל, שכיון שהשכינה שורה על המנין שבבית הכנסת, אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסיקה בין כל מי שרוצה לצרף עצמו עם אביו שבשמים השוכן שם. (שו"ע ומשנ"ב סי' נה)
ב. ויש אומרים שזהו בתנאי שלא מפסיק בינו לבין בית הכנסת דבר טינוף, או עבודה זרה, או אדם גוי (שו"ע שם). ויש אומרים לענין מעשה, שגם באופנים אלו יכול לענות 'אמן יהא שמיה רבא' ו'קדושה', אבל לא 'ברכו'. (משנ"ב שם).
