א. סוף זמן קריאת שמע של שחרית הוא בסוף השעה השלישית הזמנית של היום, כלומר: מחלקים את היום לשתים עשרה שעות שוות [ולכן בחורף השעות של היום קצרות יותר, ובקיץ ארוכות יותר], ולאחר שלש שעות כאלו זהו סוף הזמן. יש אומרים שמונים את השעות הללו מהנץ החמה [שיטת הגר"א ובעל התניא], ויש אומרים שמונים אותם מעלות השחר [שיטת המגן אברהם]. (שו"ע ומשנ"ב סי' נח)
ב. אין לאחר זמן קריאת שמע מחמת שאין לו עתה טלית או תפילין, אלא יקרא קריאת שמע בזמנה, ולאחר מכן כשיהיו לו טלית או תפילין יקרא בהם שוב קריאת שמע או יאמר מזמור תהילים. וכן לא יאחר זמן קריאת שמע בשביל תפילה בציבור, אלא יקראנה בזמנה, לפני התפילה, ואחר כך יתפלל עם הציבור, ויאמרה שוב בתוך ברכות קריאת שמע. (שם)
