א. אף שזמן קריאת שמע הוא עד סוף שעה שלישית ביום, דין ברכות קריאת שמע הוא כדין תפילה, וזמנם עד סוף שעה רביעית ביום. (שו"ע ומשנ"ב סי' נח)
ב. מי שאינו יכול להמתין עד תחילת זמן קריאת שמע של שחרית, כגון שיוצא לדרך וכדומה ויודע שאחר כך לא יוכל לכוין בקריאתה, יכול לקוראה מעלות השחר. ואף מי שאינו אנוס בדבר, אם קראה לאחר עלות השחר, יצא בדיעבד, ובתנאי שעשה כן במקרה, והיינו פעם אחת בחודש, אבל אם עושה כן בקביעות, אפילו בדיעבד לא יצא, וצריך לחזור ולקוראה. (שם)
