עיקר חיותם ואורם וקיומם של העולמות כולם על נכון, הוא רק כשאנחנו עוסקים בה כראוי, כי קודש אבריך הוא ואורייתא וישראל כולא חד. ולכן אמרו 'בראשית', בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית. ולכן מעת הבריאה שהיתה התורה גנוזה עדיין במקור שרשה הנעלם מכל העולמות עליונים. ומרחוק לבד האירה לכל העולמות להחיותם ולקיימם, ולא נשתלשלה עצמותה ממש למטה לזה העולם שיעסקו בה קבוצי מטה, עדיין היו העולמות רופפים ורותתים, ולא היו על מכונם האמתי, וקראום חז"ל שני אלפים תהו, והיו תלוים ועומדים עד עת מתן תורה. כידוע מאמרם ז"ל (שבת פ"ח א') שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, אם מקבלין ישראל את התורה מוטב, ואם לאו יחזרו לתוהו ובוהו. ומאז שנשתלשלה וירדה כביכול ממקור שרשה הנעלם לזה העולם, כמאמרם ז"ל 'בא משה והורידה לארץ', כל חיותם וקיומם של כל העולמות הוא רק על ידי הבל פינו והגיונינו בה. (נפש החיים ד יא).