"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די ושמי ה' לא נודעתי להם". 'בא-ל ש-די', ענינו גם כן כענין השם אלקים, ורצונו לומר, שאני בעל הכחות כולם, וברצותי כל רגע אני משדד מערכת כל הכחות מאשר קבעתי בהם בעת הבריאה, זהו 'א-ל ש'די', אבל בבחינת ענין שמי הוי"ה, לא נודעתי להם בהשגת נבואתם. אבל משה רבינו ע"ה היתה השגת נבואתו בחינת השם העצם המיוחד הוי"ה ב"ה, ולכן לא היה שום כח חוצץ בפני אור השגת נבואתו. וכן על ידי כל ניסי ה' שנעשו על ידו, ראו כולם ביטול מציאות כל הכחות לגמרי, ואין עוד מלבדו יתברך לגמרי, כמשמעו. כמו שאמר הכתוב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים" וכו'. והוא ענין ופירוש השם המיוחד הוי"ה ב"ה, כנ"ל. וזהו שנאמר "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני הוי"ה", הודיעו עצם בחינת השגת נבואתו, שגם השם אלקים אצלו הכל בחינת הוי"ה, כענין הכתוב "כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו", ומאז ואילך לא נזכר אצלו אלא "וידבר ה'", "ויאמר ה'", וזהו "ולא קם נביא וכו' אשר ידעו הוי"ה פנים אל פנים". (נפש החיים ג יג).
תפריט
תפריט
שישי
כ"ח אייר התשפ"ו
