כשהיתה הנבואה בישראל, היה נביא רשאי לחדש דבר להוראת שעה לבד, ואף גם לעבור על אחת ממצוות ה', כגון אליהו בהר הכרמל וכיוצא בזה, אמנם זה עצמו הוא מאשר נצטווינו בתורת משה "אליו תשמעון", שהוא ציווי ואזהרה לשמוע אל דברי הנביא, גם כשיתנבא בשמו יתברך לעבור על איזו מצוה, בשעה הצריכה לכך, כמו שדרשו חז"ל, לבד מעבודה זרה. אבל לא חלילה לחדש דבר לקובעו לדורות. (נפש החיים א כב).