א. אדם היושב בביתו, ובא אדם ועמד להתפלל בתוך ארבע אמותיו, אינו צריך לקום, כיון שאדם זה בא בגבולו. אך ממידת חסידות יש לו לעמוד, או לשבת במקום רחוק יותר. (שו"ע ומשנ"ב סי' קב)
ב. אמנם היושב בבית הכנסת, ובא אדם אחר ועמד להתפלל בתוך ארבע אמותיו, צריך לקום, כיון שזהו מקום המיוחד לתפילה. ואפילו אם יש לכל אדם מקום קבוע שקנאו בכסף, יש להחמיר. אך העוסק בתורה אינו צריך להחמיר בזה. (שם)
