א. אף שבדרך כלל מברכים על המצוות לפני עשייתן, בנטילת ידים מברכים לאחר הנטילה, כיון שלפעמים אין הידים נקיות לפני נטילתן, וכיון שאף הניגוב הוא חלק מהמצוה ממילא גם כשמברכים קודם הניגוב נמצא שבירכו לפני השלמת קיום המצוה. (שו"ע ומשנ"ב סי' קנח)
ב. יש להזהר מאד שלא להשהות את הברכה עד אחר הניגוב, אלא יש לברך קודם ניגוב הידים. אמנם בדיעבד, אם שכח ולא בירך עד שניגב, יברך אחר הניגוב. (שם)
