שלישי
י"ח אייר התשפ"ו
שלישי
י"ח אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

35. בושה (ב)

לפעמים מידת העזות טובה לעבודת ה', אבל הוא רק אבירות בלב, ושיהיה העזות צפון בליבו, ולא לעורר אותה, רק כפי המצטרך לעבודת ה' יתברך, אבל על פניו לא ייראה עזות. לכך אמר רבי יהודה בן תימא 'הוי עז כנמר', ומאידך 'הוא היה אומר, עז פנים לגיהנם, ובושת פנים לגן עדן', רצונו לומר, כי מי שהעזות שלו ניכר על פניו, הוא לגיהנם, כמו שכתוב 'העז איש רשע בפניו'. אבל 'בושת פנים', היינו שעל הפנים מונח בושה, והעזות רק טמון בלב, שישתמש בו לעת הצורך לעבודת ה' יתברך, הוא לגן עדן. (רוח חיים, ד, א)

https://2halachot.org/halacha/1-תורה-א