אמנם, גם מי שהשעה דחוקה לו, ויש לו עבודה רבה, לא יחסיר מלהתפלל שחרית מנחה וערבית בצבור, ולקבוע עתים לתורה, אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיקיים את לימודו – חוק ולא יעבור. אף בשבתות וימים טובים וחול המועד, ובכל עת שהוא פנוי, לא יפנה לבטלה, אלא יעסוק בתורה. ויהיה משאו ומתנו באמונה, ויזהר וישמר מכל צד נדנוד אסור, ויהיו כל מעשיו לשם שמים. וכה יאמר בפה מלא בכל יום: "הריני הולך להתעסק במשא ומתן, ובטחוני בה' שהוא יתן לי כח לעשות חיל להתפרנס, אני ובני ביתי בדרך כבוד, ולעשות צדקה וגמילות חסדים, וכדי שאוכל לקיים כל מצוות בוראי כתקונן. עזרנו אל-הי ישענו על דבר כבוד שמך, אל תפן לרשענו, עשה עמנו צדקה וחסד למען שמך הגדול, יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי וגואלי". ולא יעבור יום שלא יתן צדקה כפי כוחו. אם כה יעשה, יבטח בשם ה' שיהיה שבע רצון ומלא ברכת ה', ויקוים בו מקרא שכתוב 'יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך', אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא:
תפריט
תפריט
חמישי
כ"ז אייר התשפ"ו
