ובכלל "עניי עירך" הוא ליתן לתלמידי חכמים, שהרי אמרו חז"ל 'תלמיד חכם, הכל כקרוביו'. וידוע מעלת המהנה תלמיד חכם מנכסיו, וכמאמר חז"ל, אם בקשת לעשות צדקה, עשה אותה עם עמלי תורה. ובכך מקיים הוא כמה מצוות: צדקה, מחזיק ביד לומדי תורה, מכבד התורה ולומדיה, מביא דורון לתלמיד חכם, שהוא כמקריב בכורים, עושה צדקה עם בני אדם המהוגנים. ומה מאד גדול שכרו, כמבואר בדברי חז"ל שגדול המסייע לחבירו ללמוד, עד שהקדים הכתוב את זבולון ליששכר, ועתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל וחופה לבעלי מצוות אצל בעלי תורה.
ועוד טעם לעשות צדקה עם תלמיד חכם עני, כי גדול צרכו של תלמיד חכם משאר אדם, שאינו מחזר על הפתחים, ואין דרכם ואינו לפי כבודם של תלמידי חכמים להתבזות בבלויי הסחבות, וצריך לתת להם די מחסורם כדי שלא יהיו טרודים ותהיה משנתם שלמה ועבודתם תמה, באפן שאשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה, עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. ורבו מעלותיו של המחזיק ביד לומדי התורה ומהנה תלמיד חכם מנכסיו, כמפורש בדברי חז"ל.
