ידוע שאחת מן השאלות ששואלים את האדם ביום הדין היא האם 'ציפית לישועה', וזהו דבר המסור ללב, שלא די בכך שיאמר בפה שהוא מצפה לישועה, אלא צריך להיות מצפה לישועה בלב שלם ואמונה שלמה. שכמו שבכל יום אדם מתקרב אל המיתה, כך בכל יום ויום מתקרב הגאולה, ואם יתמהמה, נחכה לו, כי בוא יבוא בודאי בלי שום ספק. ולא על הגאולה בלבד צריך להיות יושב ומצפה, אלא על כל מין צרה שלא תבוא על האדם צריך להיות מצפה, כי תשועת ה' כהרף עין:
וכבר כתבו משם האר"י ז"ל, שבכל יום כשאומר 'לישועתך קוינו כל היום' יכוון שמצפה לישועה על כל צרה שנמצא בה, והוא מסוגל מאד. ויכוין כשאומר 'כי לישועתך' שהוא אינו חושש על עצמו רק על צער השמים, כי בכל צרתם לו צר, ומצפה שיעשה הקדוש ברוך הוא בעבור כבוד שמו. ומתוך שמצפה לישועה – יזהר להשמר מכל דבר המעכב את הישועה, ולעשות כל דבר טוב, שהרי כל מגמתנו הוא על תשועת השם וגאולת השכינה:
