אין אדם שיכול לומר 'וכי בשבילי מתעכבת הגאולה', או לומר 'וכי יש בידי לקרבה אפילו אם אהיה צדיק גמור, הרי יש כנגדי כמה אלפים מישראל, יותר גרועים ממני, ואם הייתי יודע שבשלי הצער הזה, ובשבילי מתעכבת הגאולה, הייתי ממית עצמי על התורה ועל העבודה'. אבל זה הבל, מאחר שגאולת השכינה אותה אנחנו מבקשים, תלויה בכל אחד ואחד, וכמבואר בזוהר שכל עבירה שעושה האדם מכביד הוא את עול הגלות, ובכל מצוה מקרב את הגאולה, לכן יחרד כל איש חרדה גדולה, ויהא צופה ומביט וכל אשר בכוחו לעשות יעשה. ובפרט כאשר מגיע עת הגאולה, אפילו על ידי אחד מישראל שיעשה תשובה שלמה, יכול לקרב הגאולה. וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק 'שובה ישראל', שאפילו אחד העושה תשובה יכול להביא את הגאולה, ולכן נאמר פסוק זה בלשון יחיד: