על כל צרה שלא תבוא על האדם, ראוי ליתן לב ולפשפש במעשיו, כי האלקים עשה שייראו מלפניו, ושולח איזו צרה על האדם כדי שיתן לב לשוב. ואם ביום צרה אינו נותן לב לשוב ותולה הדבר במקרה, הרי עונשו מפורש בתורה 'ואם באלה לא תיוסרו לי והלכתם עמי קרי, והלכתי אף אני עמכם בקרי ויספתי ליסרה אתכם'. ולכן יקפיד האדם לקבל עליו בעת צרה לשוב מאיזו עבירה מעבירות שבידו, ובזה יזכה שתעבור ממנו אותה צרה.