יש שלשה דברים טובים על כל צרה שלא תבא, לבטל את הגזרה, והם: צום, קול, ממון. וביאור הדברים: צום, יענה בצום נפשו, כי התענית במקום קרבן, ונרצה לו לכפר עליו. וכבר נהגו ישראל מימי עולם על כל צרה, שהיו גוזרים תענית על הצבור, כמו ששנינו במסכת תענית.
קול, הקול קול יעקב הוא העוזר אותם בעת צרתם. והיינו קול תורה, שיעסוק בתורה. וקול תפילה, וקריאת ספר תהלים בכוונה והכנעה, וכל שכן אם קוראים בעשרה, מסוגל מאד לכל צרה שלא תבוא ולהציל מכל צרה.
וממון, היינו נתינת צדקה, כי גדולה צדקה שמבטלת את הגזרה ונותנת חיים לעושיה, כמו שנאמר 'וצדקה תציל ממות'. וכשנותן הצדקה יודיע צרתו לרבים, וצריכים המקבלים להתפלל על הנותן שינצל מצרתו.
וכיון שאין צרה גדולה בעולם כצרת הנפש, ראוי לאדם להקדים תפלה ולהתפלל ולשפוך נפשו לפני השם שיהא עמו בצרתו, ושיעזרהו להלחם עם היצר הרע ולנצל מגאוה וכעס וקפדנות וגזל ואונאה ודבורים אסורים, ושיעזרהו לעבוד את השם עבודה שלמה, ולומר תפלות וברכות ובכונה, וליראה ולאהבה את השם ולדבקה בו וכדומה, לקים כל דבר טוב, על הכל ישפוך נפשו לפני השם אולי יש תקוה.
