רביעי
כ"ו אייר התשפ"ו
רביעי
כ"ו אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

402. קביעות (א)

קביעות עיתים לתורה הוא אחד מהדברים ששואלים לאדם ביום הדין, 'קבעת עתים לתורה?'. וכבר נתפרסם בכל תפוצות ישראל ספר 'חק לישראל', והוא מהדברים שמעט מחזיק את המרובה, וחשוב הרבה, שבמעט זמן לומד כל מיני למודים, וידו בכל, והוא מסודר על פי הסוד מגורי האר"י ז"ל, ולומד ממנו חכמה ומוסר ודינים.

וצר לי על רבים מאחינו בני ישראל, שהם להוטים אחרי התוהו, ועד שלא נגמרה התפלה בורחים להם לפועלם ולעבודתם ומאבדים טובה הרבה. ואינם יודעים שכמו שבמשא ומתן וסחורה של העולם הזה, נמצא לפעמים שלוקח אדם חפץ בזול ומרויח בו הון עתק, כן הדבר הזה, שאפילו במעט שלומד מרויח הרבה.

וגדול ענין קביעות עתים לתורה, שהרי ההלכה היא (לגבי תערובת איסור והיתר) ש'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי', נמצא שמי שיש לו קביעות עיתים ללימוד התורה, ה' יחשב לו כאילו עוסק בתורה חצי היום. ומי ראה כזאת ושמע כאלה ולא תאוה נפשו לזכות ללמוד זה ולהרויח טובה הרבה, ויקבע לעצמו לימוד בכל יום ויום, וגם יקבע איזה לימוד ללילה כאשר תשיג ידו, ובזה יוצא ידי חובתו ומקיים 'והגית בו יומם ולילה'.

אמנם, לא נאמרו כל השיעורים הללו אלא למי ששעתו דחוקה לו מאד, וטרוד מאד בפעלו ועבודתו מן הבקר עד הערב, על המחיה ועל הכלכלה, שאף על פי כן אינו נפטר מקביעות עתים לתורה.

https://2halachot.org/halacha/282-מתיקות