אמרו חז"ל, "העבירה, יש לה קרן ואין לה פירות, עבירה שעושה פירות [רצה לומר, שהחטיא את הרבים, או רבים למדו ממנו], יש לה פירות, ושאינה עושה פירות – אין לה פירות". אם כן, כל שכן שמצוה העושה פירות [כמצוות התוכחה, שמשיב רבים מעוון], דסליק חד דרגא משאר המצוות, שיאכלו פירות אפילו בעולם הזה, כמו שעבירה שעושה פירות סליק חד דרגא משאר עבירות, שיש לה פירות, והרי מידה טובה מרובה וכו'.
הנה במשנה מנו "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה" ולא הזכירו תוכחה, עליה אמר רבי "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, יאהב את התוכחות, שכל זמן שתוכחה בעולם – טובה וברכה בא לעולם, ורעה מסתלקת מן העולם, שנאמר "ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת טוב".
אלא, כי בדבר הזה הסברא נותנת שבעבורה יאכל הפירות בעולם הזה, ובזכות התוכחה, שהיא מצוה העושה פירות, שמשיב רבים מעוון, טובה וברכה בא לעולם, ויהיה צדיק וטוב לו. (רוח חיים ב א)
