שלישי
י"ח אייר התשפ"ו
שלישי
י"ח אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

59. כיפור (ב)

אַף כִּי טוֹב מְאֹד לְעַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ בְּקֶרֶב הַיָּמִים הָאֵלֶּה, כַּאֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, כִּי הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ, מִכָּל מָקוֹם בְּהַגִּיעַ עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִצְוַת הַיּוֹם לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה, בַּאֲשֶׁר הָחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, מַה נַעֲשָׂה בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל עַל יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה, שֶׁהוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם עֲלִיּוֹתָיו, וְכָל הַנַּעֲשָׂה עַל יָדֵינוּ – בֵּין הָאֲכִילָה בַּיּוֹם הַזֶּה, בֵּין הָעִנּוּיִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים – הַכֹּל הוּא כְּסֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה. וּלְפִי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים גַּם כֵּן יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בַּיּוֹם הַזֶּה שִׂמְחָה רַבָּה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ, עַל אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ ה' בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, וּבְטֶרֶם מַכֶּה – צִיץ רְפוּאָה פֹּרֵחַ, וְאָמַר לָנוּ, כְּשֶׁתִּמְרְדוּ בִּי, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', כִּי חַנּוּן אֲנִי, מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, תָּמִיד כָּל הַיָּמִים, וּבִפְרָט בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם, כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

וְלֹא צִוָּה לָנוּ ה' בַּתּוֹרָה לְעַנּוֹת נֶפֶשׁ כִּי אִם יוֹם אֶחָד בַשָּׁנָה, וְאַף גַּם זֹאת, מֵאַהֲבַת ה' אֶת עַמּוֹ, צִוָּה לְהַקְדִּים בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי וּלְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה, כְּאָב אֶת בֶּן יִרְצֶה, וְאוֹמֵר לוֹ, אֱכוֹל הַרְבֵּה, בְּנִי יְדִידִי, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּךָ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת, כֵּן עָשָׂה ה' לְעַמּוֹ בְּחִירוֹ, בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, וּלְמִצְוָה יֵחָשֵׁב לָנוּ – בֵּין הָאֲכִילָה בֵּין הָעִנּוּיִים וְהַתְּפִלּוֹת וְהַתְּשׁוּבָה – וְקוֹבֵעַ לָנוּ עֲלֵיהֶן שָׂכָר טוֹב, הֲיֵשׁ דָּבָר מָתוֹק מִזֶּה. אַשְׁרֵינוּ, מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִשְׂמוֹחַ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם בְּכָל הַיָּמִים נֶאֱמַר "וְגִילוּ בִּרְעָדָה", עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְלָכֵן בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא יַרְבֶּה בִּשְׁתִיַּת יַיִן, וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁיַּרְבֶּה בַּאֲכִילָה בַּבֹּקֶר, בְּאֹפֶן שֶׁיְּהֵא לוֹ זְמַן שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו, וִיטַהֵר גּוּפוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, וְאַחַר אֲכִילָתוֹ יִשְׁכַּב וְיָנוּחַ מְעַט כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבַיּוֹם הָאַדִּיר, וְשׁוּב יֵלֵךְ לַעֲסָקָיו, אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה עֵסֶק. וִיטַהֵר עַצְמוֹ מִבַּיִת וּמִחוּץ, שֶׁיִּפָּנֶה, וִיטַהֵר גּוּפוֹ בְּמִקְוֵה טָהֳרָה לְשֵׁם תְּשׁוּבָה וְלֹא יַעֲבוֹר, וְיַקְדִּים תְּפִלָּה וְהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְיִלְבַּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וְיַסֵּב עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לִסְעֹד סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת, בְּאֹפֶן שֶׁיְּהֵא לוֹ זְמַן לְהִתְנַהֵל לְאִטּוֹ, וְשֶׁיָּנוּחַ הַמַּאֲכָל שֶּׁבְּמֵעָיו קֹדֶם לֶכְתּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וִיהֵא מַאֲכָלוֹ בַּסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת מְעַט הַכַּמּוּת וְרַב הָאֵיכוּת, כְּגוֹן מָרָק טוֹב וּמְעַט בְּשַׂר עוֹף, וְאַחַר כָּךְ חֲרָדָה יִלְבַּשׁ וְיֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בְּרֶתֶת וְזִיעַ, לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַיּוֹם הָאַדִּיר וְהַנּוֹרָא.

https://2halachot.org/halacha/282-מתיקות